מהם הסימנים של התמכרות למסכים אצל ילדים?

התמכרות למסכים בקרב ילדים ומתבגרים

חופשת הפסח הסתיימה ובבתים רבים נושמים לרווחה כי הילד/ה סוף סוף התנתקו מהמסכים!

לא מעט הורים שואלים את עצמם:

האם השימוש של הילד/ה שלי הוא נורמלי או חריג?

האם הילד/ה שלי מכור למסך?

ומה זה בכלל התמכרות למסכים?

התמכרות למסכים הוא שימוש מוגזם היוצא משליטתו של הילד/המתבגר ופוגע בהתנהלות ותפקוד יומיומי. 

אנשי מקצוע רבים מגדירים התמכרות למסכים כהתמכרות לטלפון הנייד, לרשתות חברתיות ולמשחקי מחשב.

ממחקרים עולה שכאשר מנתקים בני נוער ממסכים:

37% חווים שעמום. 

26% חווים חוסר סבלנות.

15% חווים כעס.

8% חווים בדידות. 

השימוש במסכים הוא כבר חלק בלתי נפרד מחיינו ולו יתרונות רבים גם לילדים ובני נוער,

אבל התמכרות למסכים משרתת עבור הילד צרכים רגשיים והופכת שימוש "רגיל" לשימוש לרעה במסך. 

פעמים רבות השימוש במסכים מאפשר לילד לחוש תחושת הצלחה ומסוגלות, לקבל תגמול מידי למעשיו (מה שלא מתאפשר בעולם האמיתי), לטשטש תחושות ריקנות או בדידות ולקיים אשליה של תקשורת עם האחר וקשר אמיתי. 

בפועל ההתמכרות פוגעת בתפקודים היומיומיים מנתקת אט אט את הילד מהעולם החיצוני ומהקשרים החברתיים שבו, כולאת את הילד בעולם פנימי מבודד ומעצימה את הבידוד החברתי והתחושות הקשות.

השלכות של התמכרות למסכים על מיומנויות חברתיות:

• ילדים יוצרים פחות קשרים חברתיים עם ילדים אחרים.

• החלשה של מיומנויות וכישורים חברתיים (אין רכישה טבעית של כישורים חברתיים).

• פיתוח ביישנות, חרדה או פחד בתקשורת בין אישית פנים מול פנים.

• קושי להבין ולזהות סיטואציות חברתיות.

• קושי לשאת ולהתמודד עם תסכולים.

• היעדר התאמה לסיטואציה חברתית.

• קושי ביצירת קשר או קיום שיח חברתי בסיסי.

• קושי לזהות ולהביע רגשות חיוביים או שליליים.

הקורונה והמלחמה שמתקיימת בחצי שנה האחרונה, הגבירו את הצורך במסכים ובטכנולוגיה וזאת על מנת להמשיך חיי עבודה/ לימודים/ חיי חברה. 

התקשורת היומיומית פעמים רבות נעשתה דרך מסך וקיבלה הרבה עידוד ולגיטימציה על ידי הורים ומורים.

המסכים אף אפשרו לווסת ולמסך את החרדה, השעמום וחוסר הודאות שאפיינו את התקופות הללו.

כל אלו יצרו קרקע מתאימה להגברת השימוש במסכים ועליה בכמות הילדים ובני הנוער המכורים למסכים.

9 סימנים לכך שהילד מכור למסכים -

1. עצבנות וחוסר שקט כשאין מסך או שהוא לא נגיש.

2. העדפת מסך על כל פעילות אחרת גם פעילויות מהנות.  

3. דחיית שעות שינה (לא רק בחופשים) או התעוררות באמצע הלילה לבדוק הודעות/ רשתות חברתיות וקושי ממשי לקום בבוקר ולתפקד בלימודים או להגיע באופן סדיר.

4. שיבוש בהרגלי אכילה/ ניקיון- אכילה לא מסודרת/ אכילת חטיפים/ אכילה רק מול המחשב/ ויתור על מקלחת באופן קבוע.

5. קונפליקטים חוזרים ונשנים סביב השימוש במסכים ופגיעה ביחסים עם בני הבית.

6. הסתגרות בעולם דמיוני של משחקי מחשב.

7. אובדן עניין בפעילות חברתית.

8. היעדר יכולת לניהול ומיצוי שעות פנאי באופן אחר שאינו קשור למסך.

9. עולם רגשי וחברתי מצומצם.

בקבוצות למיומנויות חברתיות שלנו אין מסכים. מה כן יש?

• רכישה מחדש של מיומנויות חברתיות הנדרשות ליצירת קשר עם האחר.

• הנאה ממשחק עם חברים.

• התמודדות עם חרדה או ביישנות.

• התמודדות עם תסכול ושעמום.

מיומנויות חברתיות אפשר וחשוב לשפר, לתרגל ולשכלל!